בנט נגד הליכוד (תב"כ 15/26)
עמדנו בהרחבה בגליונות קודמים על הנזקים הרבים של דיפ פייק, לרבות הסכנות שהיא מציבה סביב ההשפעה האפשרית על הדמוקרטיה.
והנה כעת הנושא נדון שוב לאחרונה בפני כב' השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בפרשת "בנט 2026" ונפתלי בנט (העותרים) נגד מפלגת הליכוד (המשיבה).
בעתירה זו נדונה תמונה שפרסמה מפלגת הליכוד ברשתות החברתיות המציגה את נפתלי בנט ויאיר לפיד בסיטואציה מעובדת (פוטומונטאז' או תוצר של בינה מלאכותית), המציגה מצג שווא של שיתוף פעולה פוליטי עם המפלגות הערביות או הסכמות שלא היו במציאות.
לפיכך נתבקש צו מניעה להסרת הפרסום וחיוב בפרסום הבהרה שמדובר בתמונה מעובדת.
הסכנות הטמונות בשימושים מסוג זה, ואף הגדרה למונח ניתנו בפרשה דומה לפני מספר שנים. במסגרת עתירה לצו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) תשי"ט 1959, של יש עתיד – בראשות יאיר לפיד כנגד עמותת "כן לשלום" ופייסבוק ישראל, להסרת סרטון דיפ פייק שפורסם בדף המשיבה בפייסבוק. העותרת טענה כי במסגרת הסרטון מופיעה דמות הנחזית להיות יאיר לפיד, הנושאת "נאום בחירות". בהחלטה התייחס שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן למונח זה:
"דיפ פייק (deepfake) הוא כינוי לטכנולוגיה ליצירת תוכן קולי או חזותי או לשינוי תוכן קיים, כך שהצופה הסביר (ואף הצופה המתוחכם) יסבור כי פלוני ביצע פעולה או העביר מסר, אך התוכן אינו אמיתי. התוכן הוא באיכות גבוהה עד כדי כך שמשתמש מן הישוב יתקשה לרוב לגלות שמדובר בזיוף". (תב"כ 24/9, 2021).
השאלה המשפטית שנדונה היתה האם פרסום תמונה מעובדת באופן ריאליסטי (Deepfake/AI) עולה כדי עבירה על סעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), האוסר על פרסום תעמולת בחירות המכילה "הפרעה לציבור" או "מתן מידע כוזב" שיש בו כדי להשפיע על רצון הבוחר בצורה מטעה:
"לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה".
בחזרה לפרטת בנט נ' הליכוד, השופט סולברג ציין כי לבד מהשערה על שימוש בבינה מלאכותית במקרה שלפנינו – לא הציגו ראיה כלשהי לכך: לא חוות דעת מומחה, לא הצגת מאפיינים יחודיים לבינה מלאכותית בתמונה המהונדסת: תוך אזכור דברים שכתב בעתירה קודמת שנדחתה בשל העדר פנייה מקדימה לצד השני: "לא ברור אם התמונה מושא העתירה נוצרה באמצעי בינה מלאכותית, שמא בכלי מחשוב 'ותיקים' כמו תוכנה רגילה לעיבוד תמונה" (פסקה 3).
אך בכל זאת, קבע כי ראוי להעיר שתי הערות שמתאימות לפרסומים 'מהונדסים' הן באמצעות בינה מלאכותית, הן באמצעים אחרים:
הערה ראשונה – עניינה הסיכון שטמון בפרסומי כזב, ודאי כאלו שנחזים להיות אמיתיים. כדברי קודמי, השופט ע' פוגלמן: " הם עלולים לערער בקרב הציבור את האמונה בכך שיש אמת בבחירות
בכלל: אם כל דבר אפשר לזייף, מדוע להאמין בדבר כלשהו? מכאן שגלומה בהם סכנה לעצם קיום הליכי הבחירות ולקיום המערכת הדמוקרטית " (עניין כן לשלום, בפסקה 8(
הערה שנייה – במקרה זה מצאתי הפרה של סעיף 13 , בלי תלות באמצעי ששימש ליצירתה, בין השאר משום שהפרסום נחזה להיות אמיתי. אילו היה מצוין בציון ברור וגלוי לכול כי התמונה שלפנינו אינה מייצגת את המציאות וכי היא מעשה ידי תוכנה (בדומה להצעה בבקשת ההצטרפות) , אפשר בהחלט שלא היתה קמה ודאות קרובה להטעיה ממשית של הבוחר.
סוף דבר, השופט סולברג הבהיר כי הגנה על טוהר הבחירות מחייבת מלחמה בתופעת הדיפ-פייק, שכן חופש הביטוי הפוליטי אינו כולל "חופש לזייף מציאות" באמצעים טכנולוגיים מתקדמים והעתירה התקבלה. לאור קביעתו זו, ניתן צו להסרת התמונה: המשיבה (הליכוד) חויבה להסיר את התמונה מכל הפלטפורמות שבהן פורסמה במתכונתה הנוכחית.
עם זאת השופט סירב לחייב את המשיבה לפרסם כי התמונה מעובדת ("פרסום תיקון"), זאת בשל השיהוי של שבוע בהגשת העתירה ובשל החשש שפרסום כזה רק "יעלה באוב" את הסוגיה וישרת את התעמולה בשנית.
כמו כן, אף שהכיר בכך כי סוגיית סימון פרסומים ערוכים – סוגיה חשובה היא, ולא רק בדיני הבחירות, הרי שנמנע מלהורות על חובה של סימון ברור של תוכן שנערך או נוצר באמצעות AI וקבע כי "ראוי ליתן למחוקק הזדמנות להסדיר אותה, בטרם הכרעה שיפוטית".
