לקוחות ועמיתים יקרים שלום רב,

לפני ימים ספורים עדכנו אתכם בנוגע להסכם קיבוצי כללי שנחתם בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, במסגרתו הורחבו זכויותיהם של משרתי המילואים ובני/בנות זוגם, אשר תוקפו הותנה בהוצאת צו הרחבה (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

ביום 12.2.2025 חתם שר העבודה על צו הרחבה (להלן: "צו ההרחבה"), שמכוחו נכנסו לתוקף ההוראות שבהסכם הקיבוצי, והן חלות על כל העובדים והמעסיקים במשק, למעט על מעסיקים ועובדים שעליהם חלות הוראות הסכם קיבוצי במגזר הציבורי שדן באותם נושאים.

תוקפו של ההסכם שהורחב, מיום 1.1.2025 ועד 31.12.2025.

להלן ההוראות שהורחבו:

• הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים:

צו ההרחבה מאריך את תקופת ההגנה מפיטורים לגבי מי ששירת במילואים במשך 60 ימים ומעלה, במהלך תקופת ההסכם (או ימי מילואים שבוצעו בשנת 2024 ונמשכו ברצף לשנת 2025), וקובע כי הוא יקבל הגנה מפני פיטורים לתקופה של 30 ימים נוספים, כלומר למשך 60 ימים לאחר תום שירות המילואים.

הפיטורים מותרים במקרים בהם ישנם טעמים מיוחדים ואם הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים, בכפוף להיתר. ועדת פיקוח שהוקמה מכוח ההסכם, היא זו שיכולה לאשר פיטורים בתקופה של 30 הימים הנוספים.

• איסור פגיעה בתנאי העבודה של משרת המילואים:

בתקופת שירות מילואים פעיל ו-60 יום לאחריו המעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של משרת המילואים, לרבות ניודו לתפקיד אחר, הוספת או גריעת מטלות.

פגיעה בהכנסה מכוח דין או הסכם קיבוצי, וכן פגיעה ברכיב שכר המשולם לפי תפוקה ככל שהפגיעה בתפוקה לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק – לא ייחשבו כפגיעה בתנאי העבודה.

• איסור הוצאת משרת מילואים לחופשה ללא תשלום (חל"ת):

בתקופת שירות מילואים פעיל ו-60 ימים לאחר תום שירות המילואים המעסיק לא יוציא לחל"ת את משרת המילואים אלא בהיתר מאת ועדת הפיקוח. ההוצאה לחל"ת תתאפשר מטעמים מיוחדים, ככל שהחל"ת אינו בשל שירות המילואים והוא בהסכמת העובד; או שהעובד מעוניין לצאת לחל"ת אף אם הוא בקשר למילואים והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחל"ת.

• תוספת ימי היעדרות בתשלום לבן/בת הזוג של משרת המילואים:

בן/בת זוג של משרת במילואים אשר עומד בכללים שיפורטו להלן, יהיה זכאי לתוספת ימי היעדרות מהעבודה בתשלום (מעבר למכסת ימי החופשה והמחלה של העובד), כתלות במספר ימי המילואים של המשרת במילואים בתקופת ההסכם, כמפורט:

ימי מילואים מצטברים במהלך תקופת ההסכם (1.1.25-31.12.25) וכן ימי מילואים שבוצעו במהלך 2024 ונמשכו ברצף לשנת 2025	תוספת ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג
עד 30	0
31-60	2
61-90	4
91-120	6
121 ומעלה	8

 

לגבי "רצף" שירות המילואים, הרצף כולל גם תקופת שירות מילואים פעיל בהתרעננות וכן הפסקות של עד 5 ימים בין שירות מילואים פעיל אחד למשנהו.

צו ההרחבה מגדיר מי נחשב ל-"בן זוג של משרת במילואים": בן זוג של משרת במילואים שלהם לפחות ילד אחד מתחת לגיל 14 או ילד אחד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה; או בן זוג של משרת במילואים שבהשגחתם או בטיפולם הבלעדי, קרוב שהוא אדם עם מוגבלות בהתאם לסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; בן זוג של משרת במילואים שלו או לבן זוגו הורה חולה בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993.

מימוש ימי ההיעדרות על ידי בן/בת זוג של משרת במילואים, מותנה בקיום אחת או יותר מהנסיבות המתוארות, ובלבד שבן/בת הזוג נמצאים בשירות מילואים פעיל:

1. מחלת ילד עד גיל 14 (בכפוף להצגת אישור רפואי).
2. טיפול או השגחה בלעדיים בקרוב שהינו אדם עם מוגבלות (בכפוף להצגת אישור רפואי).
3. מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה (בכפוף להצגת אישור רפואי).
4. טיפול בהורה חולה (בכפוף להצגת אישור רפואי).
5. הארכת תקופת הלידה וההורות של בן הזוג.
6. השגחה וטיפול בילד.
7. היעדרות הנדרשת עקב יציאתו לשירות המילואים הפעיל של בן הזוג, עבור סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה (תוך התחשבות בצרכי העבודה ככל הניתן).
8. היעדרויות אחרות – בתיאום עם המעסיק בלבד (תוך התחשבות בצרכי העבודה ככל הניתן).

• ערך יום היעדרות הינו כשכר בחופשה (לרבות ימי המחלה).
• ימי ההיעדרות ניתנים למימוש גם באופן חלקי כשעות היעדרות ולא בהכרח כניצול של יום עבודה מלא.
• הזכות לימי ההיעדרות אינה נצברת מעבר לתום תקופת ההסכם ואינה ניתנת לפדיון.
• הזכאות לימי היעדרות, ולניצולם בשעות מצטברות, היא גם לבן הזוג של המשרת המילואים העובד במשרה חלקית.
• בימי המילואים המצטברים במהלך תקופת ההסכם תילקח בחשבון גם תקופת שירות מילואים הקודמת למועד תחילת עבודתו של בן הזוג אצל מעסיקו, ובלבד כמובן שבן הזוג לא ניצל את ימי ההיעדרות אצל מעסיק אחר.
• ככל שנוצלו ימי היעדרות מה-1.1.2025 ועד פרסום צו ההרחבה ושולם בעדם שכר מלא, הם יוחזרו למכסת ימי החופשה/מחלה של העובד, בהתאם לאופי ההיעדרות, וככל שלא שולם בעדם שכר מלא, הימים יוחזרו למכסת ימי החופשה/מחלה והמעסיק ישלים את יתרת השכר שלא שולמה לבן הזוג של משרת המילואים בגין ימים אלו והכל לא יאוחר מהמשכורת שתשולם בחודש העוקב לכניסת ההסכם לתוקף.
• ימי ההיעדרות שינוצלו החל ממועד כניסת ההסכם לתוקף ועד לתום תקופת ההסכם – ישולם עבורם שכר מלא והם ייגרעו ממכסת ימי ההיעדרות שבטבלה.
• במידה ולבן הזוג של משרת המילואים יש מספר ימי חופשה בשכר במהלך שנה קלנדרית העולה על 35 ימים (ימי מחלה אינם נכללים בחישוב זה), מכסת ימי ההיעדרות בתשלום תהיה מחצית מימי ההיעדרות המצוינים בטבלה והוא יוכל לנצל ימי היעדרות רק בגין ארבע הסיבות הראשונות שלעיל.

 

• שעת היעדרות לבן זוג של משרת מילואים:

 

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 קובע בס'7(ג)(6) כי עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים – שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:

1. תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
2. לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
3. העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
4. העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה;

 

בהתאם לצו ההרחבה, הזכות תחול גם במקרה ובו בן הזוג של משרת המילואים מועסק במשרה מלאה המפוצלת בין מעסיקים שונים, באופן יחסי אצל כל מעסיק. זכות זו כפופה להצגת אסמכתא בדבר היקפי המשרה בפועל בקרב כלל המעסיקים.

 

• צבירת חופשה שנתית:

 

בהתאם לחוק, עובד אינו רשאי לצבור חופשה, אולם בהסכמת המעסיק עובד רשאי לנצל רק 7 ימים בשנה ולצבור את יתרת החופשה לשנתיים הבאות.

לפי צו ההרחבה, עובדים אשר לא התאפשר להם לנצל את מלוא ימי החופשה שלהם בתקופת ההסכם, בנסיבות המפורטות להלן, יוכלו לצבור את ימי החופשה שאינם מנוצלים ולצרף אותם לשנתיים הבאות, גם ללא הסכמת המעסיק.

 

הנסיבות המאושרות הן:

1. המעסיק לא נתן חופשה לעובדו.
2. העובד נעדר עקב שירות מילואים במשך חמישה ימים רצופים לפחות.
3. העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הנסיבות המפורטות בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
4. העובד נקרא לשירות עבודה או שהועסק במקום עבודה שניתן לו אישור למפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.
5. המעסיק העסיק עובד לפי היתר העסקה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 או לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, שניתנו או תוקנו בשל מצב החירום.

 

 

 

משרדנו ממשיך לעמוד לרשותכם לשאלות או הבהרות נוספות, בעניינים שנסקרו לעיל ובכלל, ואנו מאחלים לכם וליקיריכם ימים רגועים ושקטים.