על פרודיה, זכויות יוצרים ובינה מלאכותית
המונח פרודיה מופיע עוד בספרות היוונית הקדומה. המונח נובע אטימולוגית מהמילה היוונית paroidia, כלומר para – שפירושה ליד או חיקוי, והמילה Ode שפירושה שיר. כלומר שיר המושר אחרי שיר או חיקוי. המונח זכה להגדרות שונות . מאז המאות ה-17-18 מונח זה משמש פעמים רבות כדי לתאר חיקוי קומי של סגנון כתיבה כדי להלעיג את איכות היצירה המחוקה. תכונות הפרודיה הן להשתמש ביצירה קיימת מחד, אך להיות שונה באופן ברור ממנה ועם זאת לאפשר ביטוי של הומור או לעג נוסף.
פרודיה קוראת תיגר על כמה מהעקרונות הבסיסיים ביותר של דיני זכויות יוצרים, לדוגמא מחברות, מקוריות ובעלות, והיא מציבה קושי ממשי בפני דיני זכויות היוצרים, הואיל ויוצרי הפרודיה מבצעים שימוש שהוא לעיתים מהותי ביצירה המקורית לצורך יצירת הפרודיה, כאשר במרביתם המוחלט של המקרים הדבר נעשה ללא קבלת אישורו של היוצר המקורי. הפרודיה משתמשת בלב לבה של היצירה, אך יוצרת מרחב אשר במסגרתו קיים חופש יצירתי שאינו תלוי בנגישותם של ביטויים לא מוגנים (כמו רעיונות ועובדות) ואף מתירה שימוש בחלקים מוגנים ביצירות. הפרודיה תופסת מקום מרכזי בעשייה האמנותית העכשווית, בפרט בעידן הפוסט-מודרני.
פרודיה משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות האמנות. הפרודיה מהווה ביטוי יצירתי: היא יצרנית בכך שהיא יוצרת יצירה בעלת מקוריות. הפרודיה חושפת פעמים רבות פתח למימד חדש או לזווית ראייה חדשה, והיא שחקן ראשי ובעל חשיבות לא מבוטלת, בשיח התרבותי והפוליטי.
הומור ופרודיה
הומור נתפס כחלק מההבנה החברתית של פרודיה. ביקורת הומוריסטית משמשת ככלי ידידותי ויעיל יחסית, אל מול ביקורת תוקפנית ישירה. ההומור בכללו מכיל בתוכו אלמנט ביקורתי. בכך שאנחנו צוחקים ממצב של הומור אנחנו מבטאים ביקורת כלפי הגורם הנצחק. ביקורת זו יכולה להיות כלפי אדם, כלפי מצב או כלפי צורת חשיבה מוטעית. לעתים הביקורת עדינה ובלתי מורגשת ולעתים חריפה עד כדי כך, שההומור באופן מודע, או שלא, הופך להיות אמצעי תוקפני. האדם בהתפתחותו התרבותית ידע להמיר תוקפנות פיזית בתוקפנות מילולית.
להומור יש חשיבות רבה בחיינו. הומור יכול לשחרר מחשיבה מקובעת ולתרום להבנה אחרת של הבעיה. ההומור מאפשר העברת מסרים, לעיתים חתרניים, באופן המאפשר למצוא אוזן קשבת, בשל היותם ארוזים באריזה היתולית.
פרודיה כשימוש הוגן ?
במשך מאות שנים, נעשה שימוש בפרודיה ובסאטירה, לצרכי אמנות, ביקורת והומור. עוד בשנות השישים של המאה הקודמת, בית המשפט בארצות הברית קבע שהפרודיה זכאית לחופש מהותי – הן כאמנות והן כצורת ביקורת חברתית וספרותית. כך למשל, בפרשת Berlin V. E.C. Publication, Inc. , קבע ביהמ"ש כי :
"Parody and satire are deserving of special freedom – Both as entertainment and a form of social and literary criticism",
חוק זכות יוצרים האמריקני משנת 1976 מאפשר לפרודיה לחסות תחת הגנת השימוש ההוגן.
בישראל, בהתאם לחוק זכות יוצרים, העתקת חומר מוגן מהווה הפרה של זכויות היוצרים של היוצר, אלא שבמצבים מסוימים, המחוקק קובע כי ראוי לאפשר שימוש ביצירה מוגנת, למטרות מסוימות. כיום, סעיף 19 לחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 קובע כי שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
במשפט הישראלי נכללות הן הפרודיה והן הסטירה, כמו גם הביקורת האקדמית בגדר המונח "ביקורת", שבסעיף 2 (1) לחוק, לפחות לצורך סיווג מטרת השימוש, בית המשפט העליון קבע כי הרעיון העומד בבסיסה של ההגנה שבסעיף 2 והרצון לאפשר קידום התרבות והערכים החברתיים הגלומים בה תקפים באופן זהה הן לגבי הפרודיה והן לגבי הסטירה.
בבואו לבחון את הלגיטימיות של הפרודיה, על בתי המשפט לשקול שני שיקולים מנוגדים: האינטרס של היוצרים למסחר את היצירה המוגנת אל מול השיקול הציבורי לחופש הביטוי. לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:
(1) מטרת השימוש ואופיו;
(2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
(3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
(4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
מעמדה החברתי החשוב של הפרודיה בדין האמריקאי הוכר בבית המשפט העליון בפרשת Campbell V. Acuff-Rose Music Inc. כאשר במקרה זה עמד בית המשפט על חשיבותה של הפרודיה כצורת תקשורת חברתית אשר ניצבת בלב ליבה של הגנת השימוש ההוגן. פסק הדין, אשר תואר כחשוב ביותר בתחום דיני זכויות היוצרים במאה העשרים, היווה נקודת מפנה בו בית המשפט בחן לעומק את נושא הפרודיה. בית המשפט העליון בארה"ב בפרשת Campbell דן בזכותו הבלעדית של התובע ביצירה המוסיקלית בשיר "Oh, Pretty Woman". בית המשפט מצא שגרסת הראפרים, להקת 2 Live Crew ,ששרו אודות "אשה יפה" ("Pretty Woman") תוך שינוי המילים ל"אשה גדולה ושעירה", מותחת ביקורת פארודית על המקור. לאחר שעברה גם את מבחני ההוגנות הנוספים, נקבע כי היא בגדר שימוש הוגן.
האם בינה מלאכותית מסוגלת ליצור פרודיה?
ההומור נחשב באופן מסורתי כתכונה אנושית. היכולת ליצור, להבין ולהעריך הומור מורכב נראית כייחודית לבני אדם. הומור דורש יכולות קוגניטיביות מתקדמות כמו הבנת הקשר, זיהוי אירוניה, והבנת משמעויות כפולות. אלה הן יכולות אשר מפותחות מאוד אצל בני אדם. בנוסף, להומור תפקיד חברתי: הומור משחק תפקיד חשוב באינטראקציות חברתיות אנושיות. הוא משמש ככלי לבניית קשרים, הפגת מתחים, והעברת מסרים מורכבים. קיימים מחקרים המציעים שבעלי חיים מסוימים, כמו שימפנזים, מראים סימנים של "משחק" או "מצבי רוח משועשעים". יחד עם זאת, אין הדבר מגיע לרמת המורכבות של הומור אנושי.
עולה השאלה האם בינה מלאכותית מסוגלת לזהות ואפילו ליצור הומור?
נראה כי מערכות AI מתקדמות מתחילות להראות יכולת לזהות ואפילו ליצור הומור בסיסי.
כך למשל לאחרונה שיר פרודי על מהגרים אשר נוצר על ידי בינה מלאכותית נכנס לרשימת ה- Top 50 בגרמניה, במה שעשוי להיות תקדים מעניין.
השיר "Verknallt in einen Talahon" הינו שיר פרודיה המשלב מילים מודרניות עם שלאגר פופ משנות ה-60. השיר זכה למיליוני השמעות בספוטיפיי ולוויראליות רבה.
יוצר השיר, הידוע בשם האמנותי Butterbro אמר שיצר את הפזמון באמצעות Udio כלי בינה מלאכותית פופולרי, המאפשר יצירת קטעים מוזיקליים על בסיס הנחיות טקסטאליות פשוטות. לאחר שהפזמון זכה לתגובות חיוביות בטיקטוק, היוצר השתמש בפלטפורמה על מנת להוסיף גם בית. השיר משך תשומת בתקשורת בשל טכנולוגיית ההפקה, וכן בשל התוכן הלירי שלו: פרודיה העוסקת בתרבות המהגרים.
בנוסף, נוצרו לאחרונה באמצעות Generative AIטריילרים לסדרה פרודית צרפתית, La Baye Area אשר נוצרה באמצעות כלי בינה מלאכותית: Midjourney 6 + Runway Gen-3 + Udio ואפשר כי מספקת הצצה אל עבר עתיד שבו כל אדם יכול ליצור, באמצעות כלים נגישים, תוכניות טלויזיה ואפילו סרטים כמיטב דמיונו.
כך שנראה כי בעוד שהומור נחשב בעבר לתכונה אנושית מובהקת, הרי שהתפתחויות בתחום הבינה מלאכותית מאתגרות את ההנחה שהוא ייחודי לחלוטין לבני אדם, ומעלות שאלות לגבי טבעו של הומור,עתיד היצירתיות ואפיקי התקשורת העתידיים בין האדם למכונה.
סיכום
פרודיה יוצרת תרומה משמעותית. הפרודיה חושפת צוהר למימד חדש וזווית ראייה חדשה. היא מהווה יצירה תורמת ומחדשת, המספקת רובד נוסף וחשוב, על זה של היצירה המקורית. פרודיה משפיעה על האופן שבו אנו מעריכים ביטוי אמנותי ועל המוסכמות החברתיות המשויכות לז'אנר מסויים. יתרה מכך, בחברה המודרנית, המעודדת התבוננות עצמית, פרודיה משמשת כלי יעיל לשיח, המעריך מחדש את היחסים במשולש שבין היוצרים, היצירות והמשתמשים. היא מאתגרת ומערערת את המוסכמות החברתיות והתרבותיות על- ידי הגחכה שלהן, ומשמיעה ביקורת ביחס אליהן.
התפתחויות מערכות AI מתקדמות, כמו GPT-3 ומודלים דומים, כבר מסוגלות ליצור טקסטים פרודיים בסיסיים. מערכות אלו יכולות לחקות סגנונות כתיבה ולשלב אלמנטים הומוריסטיים. מערכות אלו משתפרות בהבנת הקשרים תרבותיים ואקטואליים, אשר נדרשים ליצירת פרודיה אפקטיבית. עם זאת, הבינה מתקשה לעיתים ביצירות תוכן מקורי לחלוטין, מוגבלת בהבנה והפקה של אירונה ושכבות משמעות מורכבות, ובהבנה עמוקה של טעם הומוריסטי אנושי. על אף שהבינה עדיין לא מגיעה לרמת התחכום והעומק של פרודיה אנושית איכותית, הרי שההתקדמות בתחום זה מהירה, ולא מן הנמנע שבעתיד הקרוב נראה יצירות פרודיה מתוחכמות יותר שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית.