לקוחות ועמיתים יקרים,

ביום 16.1.2024, אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ג-2023 לקראת קריאה שניה ושלישית.

בוררות היא כלי יישוב הסכסוכים המועדף על גופים מסחריים רבים ברחבי העולם. בהשוואה להליך משפטי רגיל שמתבצע בין כתלי בית המשפט, בוררות מאפשרת הליך מוסכם, מהיר, יעיל, מקצועי וגמיש, המותאם לצרכיהם של הצדדים. הליך הבוררות מאפשר גם חשאיות, שהיא כמובן חיונית במקרים רבים לשמירה על שמם הטוב של המתדיינים ועל סודותיהם המסחריים.

כאשר מדובר בסכסוך בין-לאומי, בין יחידים וגופים מסחריים ממדינות שונות, פניה לבוררות מקנה יתרון נוסף: היא מונעת את הצורך לנהל מאבק משפטי ממושך בשאלה באיזו מדינה ראוי לנהל את הסכסוך, ובהתאם לאיזו מערכת חוקית. בפניה למסלול הבוררות הבין-לאומית, הצדדים יכולים להסכים על זהות הבורר, מקום הבוררות, ומערכת החוקים שלפיהם תתנהל הבוררות.

מטבע הדברים, בוררות בין-לאומית כזו מזמנת שאלות ואתגרים שונים מבוררות "רגילה". ואכן, כבר בשנת 1985, ועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי (UNCITRAL) פרסמה חוק מודל בעניין בוררות מסחרית בין-לאומית (Model Law on International Commercial Arbitration), אשר תוקן בשנת 2006. חוק המודל מבקש לקבוע סטנדרטים בין-לאומיים אחידים ומוסכמים לניהולה של בוררות בין-לאומית, ולמעמדה החוקי במדינות השונות. חוק המודל מציע הסדרה אחידה לכל שלבי הבוררות: כריתת הסכם הבוררות; הכללים החלים על ההליך עצמו; הכללים להכרה בפסק הבוררות, ועוד.

חוק המודל אומץ במרוצת השנים על ידי 86 מדינות, ב-116 תחומי שיפוט, ונהפך לסטנדרט בין-לאומי אחיד. במגמה הזו, ישראל נותרה הרחק מאחור. בעוד שהכלכלה הישראלית הפכה זה מכבר לחלק בלתי נפרד מהכלכלה הבין-לאומית, דיני הבוררות הישראליים טרם התאימו עצמם לאתגר הבוררויות הבין-לאומיות הנגזר מכך; חוק הבוררות הישראלי, שנחקק בשנת 1968, אינו מספק מסגרת עדכנית ומספקת לניהולה של בוררות בין-לאומית. מציאות זו מביאה לכך שגם בסכסוכים בין-לאומיים בהם מעורב גורם ישראלי, הצדדים נרתעים מלנהל את הבוררות בישראל.

על רקע זה קודמה הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ג-2023. הצעת החוק מבקשת לאמץ במשפט הישראלי את עקרונות חוק המודל (בהתאמות המתחייבות), ולייצר מערכת משפטית שלמה שתסדיר בוררויות בין-לאומיות בישראל – לצד ההסדרה הקיימת ביחס לבוררויות רגילות.

עורכי הדין נועם זמיר ומרינה רויזר, שותפים במשרדנו, הם חברים בפורום הישראלי לבוררות בין-לאומית (IFIA), אשר לקח חלק פעיל בקידום הצעת החוק ובגיבוש הנוסח הסופי. עו"ד רויזר אף השתתפה, יחד עם נציגים נוספים מהפורום, בדיוני וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת.

מה משמעות החוק לכלכלה הישראלית? 

החוק צפוי לשדרג את מעמדה של  ישראל במישור המסחרי הבין-לאומי, ולאפשר לה למצב את עצמה כאכסנייה ראויה ופופולרית לבוררויות בין-לאומיות. בהתאם, קידום החוק הוכר על ידי ממשלת ישראל כבעל חשיבות רבה, עד כדי כך שהוא מהחוקים הבודדים שקודמו במלוא המרץ תוך כדי המלחמה. החוק החדש צפוי להסדיר נושאים כמו אופן בחירת הבורר, סמכויות הבורר ביחס לסעדים זמניים, סמכויות בית המשפט הישראלי ביחס להליך הבוררות, אופן אישור או ביטול פסקי הבוררות, ועוד.

ברמה המעשית, חשוב להכיר את החוק כבר כעת, עוד לפני אישורו הסופי במליאה, משום שהוא עשוי להשפיע גם על יישומם של חוזים הנכרתים כיום, הכוללים סעיף בוררות. מומלץ אפוא להתייעץ עם עורכי הדין ביחס לאופן ניסוח סעיף הבוררות, ולהשפעות האפשריות של החוק עליו.

 

צוות הבוררות הבין-לאומית של ש. הורוביץ ממשיך לעמוד לרשותכם לשאלות או הבהרות נוספות. יובהר, כי האמור לעיל הינו מידע כללי, אשר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה או שירות, ומאחלים לכם וליקיריכם ימים בטוחים ושקטים