טיוטת פרק המיסוי והמאבק בהון השחור שפורסמה לאחרונה על ידי משרד האוצר כוללת שורה ארוכה של גזירות כואבות ומרחיקות לכת, אשר עלולות להוביל להכבדה ניכרת בנטל המס האפקטיבי בישראל. עפ"י טיוטת חוק ההסדרים, גזירות המיסוי, אשר צפויות לעבור יחד עם התקציב לשנת 2025, נועדו להתמודד עם הגירעון העצום שנפער בתקציב המדינה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ולהעמידו על 4% מהתוצר הלאומי, וזאת בדרך של העלאות מיסים על מגוון ענפי המשק. להלן תמצית עיקרי תיקוני החקיקה המוצעים:

 

קרנות ההשתלמות "על הגריל"

אחת הגזירות הדרמטיות הכלולות בטיוטת חוק ההסדרים הינה תיקון סעיפים 9(16א) ו-9(16ב) לפקודת מס הכנסה, באופן שיביא למיסוי רווחים שנצברו בקרנות השתלמות החל מהיום שבו הפכו לנזילות. על פי ההצעה, אירוע המס יתגבש במועד משיכת הכספים מהקרן והוא יחול על רווחים שנצברו בקרנות נזילות (קרי, לאחר שחלפו 6 שנים ממועד הקמתן) מיום 1 בינואר 2025 ואילך. תיקוני חקיקה אלו, ככל שיאושרו, צפויים להפוך את קרנות השתלמות ל"מוצר נחות" ביחס למוצרי השקעה וחיסכון אלטרנטיביים הקיימים במשק, כגון קופת גמל להשקעה, ולהוביל לפדיון קרנות השתלמות קיימות רבות. נציין, כי הצעות לתיקוני חקיקה במתכונת דומה הועלו על ידי משרד האוצר במספר הזדמנויות בעבר ונהדפו לאחר שספגו ביקורת עזה, בעיקר מצד ארגוני העובדים בישראל. ניתן לצפות כי גם הפעם צפויה ההצעה להיתקל בקשיים רבים וזאת בשל המסר ההרסני הטמון בה- "הגיעה העת לשבור חסכונות".

גם החסכונות הפנסיוניים יחטפו?

טיוטת חוק ההסדרים כוללת בחובה הצעה לתיקון סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, כך ששיעור הפטור ממס שחל על קצבה מזכה בשנת 2025 ואילך לא יעלה ל-67% כמתוכנן, אלא יישאר על 52%. נסביר. במטרה לעודד חוסכים להותיר את הסכומים שהופקדו עבורם בקרן הפנסיה עד להגיעם לגיל פרישה, מעניקה פקודת מס הכנסה הטבה בדמות של פטור ממס על חלק יחסי מהקצבה שתשולם להם בעתיד. במסגרת ההסכם עליו חתם משרד האוצר עם ההסתדרות לפני למעלה מעשור הוסדר מנגנון פרוגרסיבי של הגדלה בשיעור הפטור היחסי, כאשר בשנת 2025 אמורה להתבצע קפיצת מדרגה משמעותית בשיעור הטבת המס שיזנק עד ל-67% (כך שסכום הקצבה שיהיה פטור ממס יעמוד על 6,318 ₪ במקום 4,904 ₪ כיום). את הקפיצה הזאת מבקש משרד האוצר לבטל כעת. ואולם, לאור העובדה שמדובר בהתנערות מפורשת מהסכם עליו חתם בעבר סביר להניח שגם הצעת חקיקה זאת תידרש לעבור משוכות גבוהות במיוחד בדרך לחקיקתה, אם בכלל.

ענף התיירות נכנס תחת האלונקה

משרד האוצר מציע לבטל את הפטור ממע"מ החל כיום על שירותים המסופקים לתיירים בישראל ובכלל זה, שירותי לינה, השכרה רכב, הסעדה ושירותי תיירות מרפא. לשם כך, מוצע למחוק את סעיף 30(א)(8) לחוק מע"מ ולבטל את תקנה 12ב לתקנות מע"מ. תכליתן של הוראות חקיקה אלו הנה, כידוע, עידוד כניסה של תיירים זרים לישראל וצריכת שירותים על ידם. על כן, ביטולם צפוי להביא להפחתה משמעותית בשיעור היקף התיירות הזרה הנכנסת לישראל ולפגיעה בתוצר הריאלי של ענף התיירות כולו. לנו לא נותר אלא לתמוה, האם זו השעה להטיל מכה נוספת על ענף התיירות הנאנק תחת עול המלחמה?

הקפאת תיאום סכומים בחקיקת המס

תחת כותרת מכובסת זו מבקש משרד האוצר להביא לשחיקת השכר הריאלי וצמצום ההקלות ותקרות הפטור הקבועות בפקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין. במה הדברים אמורים? הוראות פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין קובעות תיאום אוטומטי והצמדה למדד המחירים לצרכן של מרבית הסכומים הקבועים בהם, לרבות מדרגות מס ההכנסה השולי, ערך נקודות הזיכוי, היקף הזיכוי ממס בתרומה למוסדות ציבור, תקרת ההכנסה הפטורה מהשכרה למגורים, מדרגות מס הרכישה ותקרת הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה. ביטול מנגנון התיאום, כפי שמבקש משרד האוצר כעת, מהווה גזירה דרמטית, לא פחות מכך, וככל שיאושר הוא יביא, הלכה למעשה, לשחיקה של ההכנסה נטו של כל אזרח מחד גיסא וקיטון בהטבות המס החלות עליו מאידך גיסא. כל זאת, למשך תקופה ארוכה בת 3 שנים (עד 2028). אין זאת הפעם הראשונה שבה משרד האוצר מבקש להטיל גזירה קשה מסוג זה, במטרה להעשיר את קופת המדינה בעתות משבר. אכן, מדובר בצעד משמעותי שצפוי להכניס למדינה מיליארדי שקלים. עם זאת, עולה השאלה- האם יש צורך אמיתי בהקפאת מדרגות המס לתקופה כה ארוכה או שניתן להסתפק בצעד מידתי יותר?

מיסוי רווחים כלואים

טיוטת חוק ההסדרים מבקשת לאמץ את המלצות צוות משרד האוצר לבחינת הרווחים הלא מחולקים. נזכיר, כי המלצות הצוות הורכבו משלושה נדבכים מרכזיים: (1) מיסוי "חברות משלח יד"- מיסוי בעלי מניות בחברות ישראליות ששיעור הרווחיות שלהן גבוה מ-25% (בדרך כלל מדובר בחברות המספקות שירותים באמצעות אדם אחד, כגון רופאים, עו"ד ורופאים) במס בשיעור שולי, בגין חלקם של בעלי המניות ברווחי החברה שבבעלותן, מעבר ל-25% האמורים; (2) מיסוי חברות החזקה- מוצע לקבוע כי חברות החזקה יחויבו "בריבית רעיונית" בגובה של 2% בכל שנה על רווחים שנצברו על ידן ולא חולקו לבעלי מניותיהן, מעבר לסכום מסוים המוגדר כ"כרית ביטחון". (3) תיקון הוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה העוסק בחלוקת דיבידנד כפויה בהוראת מנהלת רשות המיסים, באופן שיאפשר לרשות המיסים לקיים הליך פרטני מול חברות עם יתרת עודפים גבוהה, במטרה להתמודד עם רווחים לא מחולקים בחברות החזקה.

אימוץ המתווה המוצע בטיוטת חוק ההסדרים בעניין זה יביא להכבדה משמעותית של נטל המס המוטל על חברות החזקה וחברות משלח יד ישראליות באופן לא שוויוני. מדובר במודל מורכב אשר יקשה על יישום הוראותיו ואכיפתן, וייצור עלויות ציות גבוהות. מעבר לכך, מתווה זה דורש התערבות מפורשת ולא רצויה של המחוקק במנגנון קבלת ההחלטות העסקיות בחברות ישראליות ובמתכונתו המוצעת הוא יוביל לפגיעה במשק במקום תועלת. נציין, כי הגשת המלצות הצוות נעשתה במקביל לניסיונות הממשלה לקדם "מבצע" לשחרור רווחים כלואים, במסגרתו יוטל שיעור מס מופחת על דיבידנדים למשך תקופה קצובה, במטרה לעודד חברות לחלק את הרווחים שנצברו על ידן. כאן המקום להזכיר, כי מבצע חלוקת דיבידנד מוטב שנערך בשנת 2017 הוגדר כמוצלח במיוחד, לאחר שהוביל לחלוקת דיבידנדים בהיקף של כ-126 מיליארד ₪ באותה שנת מס!!!

מס היסף יטפס?

סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, במתכונתו הנוכחית, קובע כי יחיד יהא חייב במס נוסף (מעבר למדרגות המס הרגילות) על הכנסתו החייבת העולה על 721,560 ₪ (נכון לשנת 2024) בשיעור של 3%. במסגרת טיוטת חוק ההסדרים מוצע לקבוע מס נוסף, בשיעור של 2%, אשר יוטל על הכנסתם של יחידים ממקורות הוניים, כולל שבח מקרקעין (למעט הכנסה שפטורה ממס שבח בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין). משמעות ההצעה היא שהכנסה חייבת מהמקורות האמורים תתחייב במס יסף בשיעור של 5%!!!

זהו? לא ממש…

פרק המיסוי בטיוטת המיסוי כולל שורה ארוכה של גזירות נוספות, וביניהן: העלאה רוחבית של מס הקניה החל על רכישת כלי רכב, ביטול כלל נקודות הזיכוי המוענקות לעובדים זרים ותושבי האזור שאינם אזרחים ישראליים, ביטול הדרגתי של הפטור ממיסי יבוא החלים על ייבוא אישי של מוצרי עישון על ידי תושבי ישראל, וביטול האפשרות לאיחוד עוסקים לצרכי מע"מ. כמו כן, פרק המיסוי של חוק ההסדרים כולל מספר תיקוני חקיקה מוצעים אשר נועדו לצמצם את "ההון השחור" ולהגביר את יכולתה של רשות המיסים להילחם בתופעה, לרבות בדרך של הגבלת ניכוי הוצאות ותשומות על סכומים ששולמו במזומן והגבלת ההכרה הוצאות המביאות להקטנת מס השבח.

הרהורים אחרונים בצוק העיתים: אין מחלוקת כי בשעה הקשה בו נתונה מדינת ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל נדרשת הממשלה ליישם צעדים דרסטיים שיובילו לקיטון הגירעון העצום שנפער בתקציב המדינה והבראת המשק הישראלי. עם זאת, לנו נראה, כי בשעת חירום זו יש לבכר צעדים המייצרים זרם הכנסות מיידי למדינה מאידך גיסא, אך אינם מביאים להכבדת נטל המס בצורה לא מידתית שוויונית מאידך גיסא, כדוגמת מבצע הדיבידנד המוטב שיושם בהצלחה רבה בשנת 2017 ו/או החייאת נוהל גילוי מרצון שהניב למדינה הכנסות בהיקף עצום בשנים עברו.