הצעת חוק לתיקון חוק העונשין וקביעת עבירה פלילית לDeep Fake (זיוף עמוק)
המונח דיפ פייק (Deepfake) שמשמעותו בעברית "זיוף עמוק", נגזר מהשילוב בין המונחים "למידה עמוקה (Deep Learning) וזיוף .(Fake) טכנולוגיה זו, המבוססת על בינה מלאכותית, מאפשרת לערוך, לשנות ולעבד תוכן של תמונות או סרטונים באופן כה מדויק, עד כי קשה או בלתי אפשרי להבחין בכך שהתוכן זויף.
תופעת יצירת תמונות, סרטונים וקטעי קול מזוייפים הואצה לאחרונה בשל זמינותם של כלי בינה מלאכותית ופשטות השימוש בהם, המאפשרים יצירת מידע כוזב, בקלות ובאמצעים נגישים. טכנולוגיית דיפ פייק המבוססת על אלגוריתמים של למידה עמוקה (Deep Learning) ומאפשרת ייצור תוכן חדש בהתבסס ותוך חיקוי של התוכן המקורי שעליו אומנה הבינה המלאכותית. כך למשל, ניתן להשתיל פנים של אדם בסרטון בו לא הופיע במקור, או לשנות בצורה מניפולטיבית, את המלל המופיע בסרטון.
לאחרונה ניתנה בישראל הגדרה משפטית לתופעה זו, במסגרת עתירה לצו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) תשי"ט 1959, של יש עתיד – בראשות יאיר לפיד כנגד עמותת "כן לשלום" ופייסבוק ישראל, להסרת סרטון דיפ פייק שפורסם בדף המשיבה בפייסבוק. העותרת טענה כי במסגרת הסרטון מופיעה דמות הנחזית להיות יאיר לפיד, הנושאת "נאום בחירות". בהחלטה התייחס שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן למונח זה:
"דיפ פייק (deepfake) הוא כינוי לטכנולוגיה ליצירת תוכן קולי או חזותי או לשינוי תוכן קיים, כך שהצופה הסביר (ואף הצופה המתוחכם) יסבור כי פלוני ביצע פעולה או העביר מסר, אך התוכן אינו אמיתי. התוכן הוא באיכות גבוהה עד כדי כך שמשתמש מן הישוב יתקשה לרוב לגלות שמדובר בזיוף". (תב"כ 24/9, 2021).
האתגרים המשפטיים, נובעים, בין היתר, מקצב הההתפתחות הטכנולוגי המהיר, ומהיכולות המוגבלות להתמודד על טכנולוגיה זו באמצעים טכנולוגיים. מדינות שונות כבר נקטו בצעדים להגבלת השימושים הבעייתיים והחלו לאסור שימוש בכלי בינה מלאכותית כדי ליצור דיפ פייק, והאסדרה המשפטית של טכנולוגיה זו מתחילה להתגבש.
בשל הנזקים הפוטנציאליים המשמעותיים של תופעה זו, ובהלימה למגמות דומות ברחבי העולם התופסות תאוצה, הוגשה לאחרונה גם בישראל, הצעת החוק לתיקון חוק העונשין בנושא "זיוף עמוק" (Deepfake) על ידי חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר, והונחה על שולחן הכנסת ב-27 בינואר 2025. ההצעה נועדה להתמודד עם הסכנות הטמונות בטכנולוגיות הבינה המלאכותית אשר מאפשרות יצירת תוכן מזויף באיכות גבוהה, תוך חיקוי תמונות, וידאו וקולות באופן כמעט בלתי ניתן להבחנה מהמציאות. מאחר שהשימוש בזיוף עמוק הפך לכלי נפוץ לפגיעה בפרטיות, הפצת מידע כוזב, הונאה והשפעה על תהליכים דמוקרטיים, ההצעה מציעה קביעת עונשים פליליים חמורים בגין שימוש לרעה בזיוף עמוק, לפי מדרג ענישה בהתאם לחומרת העבירה. לפיכך מוצע לתקן את חוק העונשין התשל"ז-1977 ולקבוע עבירה פלילית שעניינה זיוף עמוק. פרסום זיוף עמוק בעל אופי מיני מתוך כוונה לבזות אדם יגרור עונש של עד חמש שנות מאסר, פרסום זיוף עמוק במטרה לקבל דבר במרמה יוביל לעונש של עד שבע שנות מאסר, ואילו פרסום זיוף עמוק שנועד להשפיע על תוצאות בחירות יגרור עונש של עד עשר שנות מאסר.
הסעיף המוצע מגדיר "זיוף עמוק" – "תוכן קולי או חזותי שנוצר או שונה באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית, בכוונה להקשות על אדם מן הישוב לזהות כי מדובר בזיוף".
בדברי ההסבר להצעה צוין כי מגמות חקיקה בינלאומיות, כגון חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (AI Act), מחייבות שקיפות וסימון תוכן מזויף, ובמדינות כמו קליפורניה וטקסס כבר נחקקו חוקים המגבילים מניפולציות פוליטיות או חברתיות באמצעות זיוף עמוק, כאשר בארצות הברית נשקלת חקיקה פדרלית בנושא. יוזמי ההצעה מדגישים כי החקיקה החדשה תציב את ישראל בחזית ההתמודדות עם אתגרי העידן הדיגיטלי ותשמש דוגמה למדינות נוספות בעולם.
